מעמדם של הטוענים לזכות בחילוט פלילי

25.11.16 / By שי וולשטיין, עו״ד

מיהו הטוען לזכות ? מהן זכויותיו ? האם לציבור יש זכות לטעון בעניין כלשהו למרות שאינו חלק מההליך הפלילי ?

“טוען לזכות”, הינו צד ג’ להליך פלילי. כל אחד מאתנו עשוי להפוך יום אחד לטוען לזכות, גם אם מעולם לא ביצע כל עבירה פלילית, כפי שנסביר בהמשך.

נקח לדוגמא מקרה שבו פלוני נאשם בין היתר בעבירות מסוג הלבנת הון. לאותו פלוני יש גם רכוש, הכוונה למשל לחשבונות בנק, חשבונות ניירות ערך, רכב, מקרקעין וכדומה. בעבירות מסוג הלבנת הון, קיימות לרשויות התביעה בכל שלב של ההליך סמכויות נרחבות במסגרתן מבקשת המדינה מבית המשפט להטיל סעד זמני על כל רכושו של החשוד או הנאשם.

המדינה אינה מבחינה בעניין זה בין החשוד או נאשם, לצדדים שלישיים, שלעיתים קרובות, יש להם חלק באותו רכוש. לעיתים אותו נכס מקרקעין למשל, רשום על  שמם, במקרים אחרים, חשבון הבנק שמנהל הנאשם הינו חשבון משותף לו ולאשתו ואולי אף של הילדים. ומה לגבי רכב שבו נוהג לעיתים רחוקות הנאשם, אך רשום על שם האשה ? כך גם קיימים מקרים רבים שבהם צד ג’ יהיה חבר, קרוב משפחה או האשה.

אם כך הדבר, ובהנחה שאותם צדדים שלישיים אינם מעורבים כלל בחקירה ואינם נאשמים בכתב האישום, מה יכולים אותם צדדים שלישיים לעשות ?

הרי המדינה במקרים שבהם פלוני נאשם בין היתר בעבירות סוג הלבנת הון, מטילה המדינה לאחר קבלת צו במעמד צד אחד עיקולים במשרד התחבורה, בלשכת רישום המקרקעין, מקפיאה פעילות חשבונות הבנק, ולמעשה חוסמת לחשוד או הנאשם את צינור החמצן הכלכלי של הנאשם, אולם, בד בבד, יוצרת המדינה נזק עקיף וחמור לא פחות אשר פוגע, לעיתים ללא כל הצדקה בצד ג’ שלא פשע מעולם.

אולם, מה אשמה האשה שבעלה חשוד בביצוע עבירות מסוג הלבנת הון ? מה פשעו הילדים ? מה פשע חבר או קרוב משפחה אחר שהשקיע מהונו הפרטי הלגיטימי, אותו חסך כל חייו והשקיע במגרש ביחד עם מי שלמרבה הצער נאשם כיום בעבירות מסוג הלבנת הון ?

כל אלה נחשבים על פי החוק כטוענים לזכות, ולאותם טוענים לזכות יש אפשרות לפנות לאותו בית משפט שדן בעניינו של הנאשם, ולבקש לבטל הסעד הזמני שהוטל על רכושם. כלומר, לכל מי שעומדים לשלול את קניינו, קיימת זכות להשמיע את טענותיו, כולל כלפי הראיות לכאורה לביצוע עבירת המקור, שהרי אלמלא הייתה תשתית ראייתית לכאורה נגד הנאשם, לא היה מוגש כתב אישום, ולא הייתה קיימת עילה לחילוט רכושו.

המקור החוקי לכך נקבע בסעיף 36ב'(א) לפקודת הסמים המסוכנים, שם נאמר כי רשאי בית המשפט לחלט רכוש גם אצל צדדים שלישיים אף אם אלה אינם נאשמים בכתב האישום והנטל להוכיח כי הרכוש לא שימש כאמצעי לביצוע העבירה מועל על אותו צד ג’ הטוען לזכות.

ואולם כפי שציינתי, בית המשפט מאפשר לטוענים לזכות להשמיע דברים אף בשלב הדיון בבקשה למתן סעדים זמניים וכפי שנאמר על ידי כב’ השופטת מרים נאור בבש”פ 6159/01 אבו עמר נ’ מ”י: “ הפרקטיקה מתקנת את שהחסיר המחוקק ובכך מגנה היא על זכות הקניין של הטוען לזכות ברכוש ומונעת פגיעה לא מידתית בזכות זו…”

לסיכום, יש להבין כי המדובר בנושא מורכב במיוחד, ובכל מקרה כזה יש להיוועץ עם עורך דין המומחה בתחום הלבנת הון.

print