מעמדם של הטוענים לזכות בחילוט פלילי

מיהו ה״טוען לזכות״ בהליך פלילי ? מהן זכויותיו ? 

“טוען לזכות”, הינו צד ג’ להליך פלילי, שאין לו כל מעורבות בפלילים. כך לדוגמא, פלוני נאשם בין היתר בעבירות מסוג הלבנת הון. לאותו פלוני יש גם רכוש, הכוונה למשל לחשבונות בנק, חשבונות ניירות ערך, רכב, מקרקעין וכדומה. בעבירות מסוג הלבנת הון, קיימות לרשויות התביעה בכל שלב של ההליך סמכויות נרחבות במסגרתן מבקשת המדינה מבית המשפט להטיל סעד של חילוט זמני על כל רכושו של החשוד או הנאשם.

המדינה אינה מבחינה בעניין זה בין הנאשם, לצדדים שלישיים, שלעיתים קרובות, יש להם חלק באותו רכוש. לעיתים אותו נכס מקרקעין למשל, רשום גם על שם צד ג׳, במקרים אחרים, חשבון הבנק שמנהל הנאשם הינו חשבון משותף לו ולבת זוגו. כך גם הרכב, הרשום על שם בת הזוג. מקרים רבים שבהם צד ג’ יהיה חבר, קרוב משפחה או שותף עסקי.

אם כך הדבר, ובהנחה שאותם צדדים שלישיים אינם מעורבים כלל בחקירה ואינם נאשמים בכתב האישום, מה יכולים אותם צדדים שלישיים לעשות לצורך הסרת החילוט ?

במקרים שבהם פלוני נאשם בין היתר בעבירות סוג הלבנת הון, מטילה המדינה לאחר קבלת צו במעמד צד אחד, עיקולים במשרד התחבורה, בלשכת רישום המקרקעין, מקפיאה פעילות חשבונות הבנק, ולמעשה חוסמת לנאשם את צינור החמצן הכלכלי. בד בבד, יוצרת המדינה נזק חמור הפוגע ללא כל הצדקה בצד ג’ שלא פשע מעולם.

צדדים שלישיים אלה נחשבים על פי החוק כטוענים לזכות, אשר נתונה להם האפשרות לפנות לאותו בית משפט שדן בעניינו של החשוד/נאשם, ולבקש לבטל הסעד הזמני שהוטל על רכושם. כלומר, לכל מי שעומדים לשלול את קניינו, קיימת זכות להשמיע את טענותיו, כולל כלפי הראיות לכאורה לביצוע עבירת המקור. יצויין, כי אלמלא הייתה תשתית ראייתית לכאורה נגד הנאשם, לא היה מוגש כתב אישום, ולא הייתה קיימת עילה לחילוט רכושו.

אולם, בית המשפט מאפשר לטוענים לזכות להשמיע דברים אף בשלב הדיון בבקשה למתן סעדים זמניים. כפי שקבע על ידי כב׳ בימ״ש עליון בבש”פ 6159/01 אבו עמר נ’ מ”י: “הפרקטיקה מתקנת את שהחסיר המחוקק ובכך מגנה היא על זכות הקניין של הטוען לזכות ברכוש ומונעת פגיעה לא מידתית בזכות זו…”

לסיכום, המדובר בנושא מורכב, המחייב התייעצות עם עורך דין המומחה בתחום הלבנת הון.