ביטול הקפאת חשבונות בשל צווי חילוט

היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (היאל”כ) הפועלת במסגרת יחידת להב 433 של המשטרה, הוקמה למטרת טיפול בתופעות פשיעה שבעיקרן גורמות נזק כספי לקופה הציבורית. ייעודה של היאל”כ הוא אם כן לצמצם את התופעה הזו המכונה פשיעה כלכלית ולמנוע הוצאת כספים מהקופה הציבורית.

כאשר חקירה נפתחת על ידי היחידה הכלכלית, הציבור לא יידע על כך וספק רב אם החשודים הפוטנציאליים יהיו מודעים לה. זהו השלב של החקירה הסמויה. בדרך כלל, בשלב כלשהו מתקבלת החלטה להפוך את החקירה לגלויה, או אז אנו עדים לחשיפה תקשורתית נרחבת המלווה במעצרים תקשורתיים, שכן לרוב עסקינן בפרשות שהאינטרס הציבורי בחשיפתם גבוה במיוחד.

עיקול החשבונות מהווה פעולת חקירה דרמטית

כאשר החקירות והמעצרים נעשים באופן גלוי, נעשות עוד פעולות משלימות, שלימים יסתבר למי מהמעורבים כי מדובר בפעולות חקירה דרמטיות במיוחד. הכוונה לאותם צווי חילוט רוכש ותפיסת כלי רכב וחשבונות הבנק של חשודים, אשר גם אם לא נעצרו, או שנעצרו ושוחררו, מגלים לפתע כי חשבונות הבנק שלהם הוקפאו ולא ניתן להשתמש בכרטיסי הבנק ובוודאי לא לבצע עסקאות בנכסי מקרקעין ונכסים נוספים כגון כלי רכב וכדומה, ופעולות חשובות נוספות.

כאשר דבר זה מתגלה, יש לפנות באופן מידי לעורך דין המומחה בתחום. בשלב זה, נהוג לפנות ליחידה שהוציאה את הצווים ולדרוש את קבלתם. לעיתים מתברר כי המשטרה פעלה בכפל חילוט בשעה שהיא הוציאה צווים הן מכוח סעיפים 32, 34 ו–43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ”ט–1969, ביחד עם סעיפים 26 + 21(א) לחוק איסור הלבנת הון.

מכוח צווים אלו שהוגשו לבית המשפט, יורה בית המשפט על המצאת מידע אודות נכסיהם הרשומים של החשודים ויוקפאו הנכסים והזכויות בהם. נוסף על כך, יימסרו צווי מסירת מידע ממשרד התחבורה וממשרד הרישוי אודות הרכבים של החשודים וייאסר עליהם לעשות כל דיספוזיציה ברכב.

בשלב זה יש לפנות בבקשה לבית המשפט שהטיל הצווים במטרה שזה יורה על ביטול הקפאת חשבון או חשבונות הבנק של החשודים.

כיצד לפעול נגד היחידה למאבק בפשיעה כלכלית ?

על עורך הדין יהיה להתמודד במצב דברים זה עם סוגיות משפטיות מורכבות שכן היחידה הכלכלית פועלת לעיתים הן על פי פקודת סדר הדין הפלילי והן על פי החוק לאיסור הלבנת הון. המדובר בשני מסלולים אפשריים למתן צווי חילוט זמני ברכוש של נאשם בהליך פלילי. ברם,  כאשר המדובר בחשודים בלבד שטרם הועמדו לדין וחזקת החפות להם, המצב שונה.

בית המשפט העליון כבר קבע בשורה של החלטות, כי ראוי להיצמד ללשון החוק ולא לערב בין המסלולים השונים, שלכל אחד מהם תכליות שונות והמחייבים עריכת איזונים אחרים. אמנם שני מהסלולים מקבילים, אך הבחירה במסלול אינה שרירותית והמשטרה מחויבת לבחור במסלול אשר פחות פוגע בזכויות הקניין של האזרח.

לא בכל מקרה קיים בסיס משפטי להוצאת הצווים, וזאת לנוכח העילות המנויות בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי שאינן תמיד מתקיימות, שכן לעתים אין זיקה הצדיקה תפיסת הרכוש על ידי המשטרה לבין העילות האפשריות לתפיסה כפי שנקבעו בחוק.

לדעתי, יש לבחון אם קיים בסיס לתפיסה לפי החוק לאיסור הלבנת הון, שכן המשטרה חייבת להניח בפני בית המשפט בסיס עובדתי לתפיסה בשווי העבירה, כלומר גם אם קיימת עילה לתפיסת הרכוש, עדיין המשטרה חייבת לנקוט הליך שפגיעתו קלה יותר, כגון שחרור חלק מהחשבונות אשר יאפשרו לחשודים ובני משפחתם לשוב למהלך עסקים תקין.

קיימים פתרונות יצירתיים להתמודד עם צווים אלה, אולם כל מקרה חייב להיבדק לגופו. בכל מקרה, צווי הקפאה וחילוט זמני גורמים לנזק כלכלי כבד. יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושאים מורכבים אלה.